קריאות- בני אפרת, נחמה גולן, ושחר קורנבליט אוצרת : ורדה גינוסר Reading

טכסט באשר הוא, מהווה עוגן והשראה לפיתוח ופרשנות עצמאיים, השיח התלמודי הוא אחד המקורות המייצגים את המתודה הזו של עיון ודיון, באמצעות הצגת שאלות ופיתוח רעיונות חדשים. נקודת המוצא לתערוכה 'קריאות' היא טכסט תלמודי, ממסכת ברכות, המביא באמצעות דיאלוג המתקיים בין שני דוברים סיטואציה קיומית, שאינה זרה במהותה למושגים השכיחים בשיח המודרני כמו 'האחר', 'הזולת',…

מוטי סייר- פריחה מחודשת אוצר: אריה ברקוביץ Moty Sayar – A New Blossoming

הפרח עומד במרכז תערוכת היחיד של הצייר מוטי סייר, בבית האמנים בתל אביב. הפרחים שמוטי מצייר הם גדולי ממדים, מוארים וממלאים את כל שטח הבד כמו רוצים לפרוץ החוצה מהמסגרת ולעמוד מול הצופה פנים אל פנים בנוכחות שוות ערך שלא כמו בציורי הנוף שלו, האמן מעניק לפרח יחס מיוחד שיש להתייחס אליו במיוחד. הפרח כנושא…

גלי טימן – It Was Adark and stormy night Gali Timen

ביטוי מצוטט (לעיתים קרובות) זה, נכתב לראשונה על ידי אדוארד בואלר-לייטון ('פול קליפורד', 1830). אחת ההתגלגלויות המודרניות שלו, מצויה בכתיבתו של סנופי – המצטט אותו בתחילת הסיפורים שלו. במשפט הזה, לוחים חלק שני קווי עלילה מקבילים: האפל-משהו, כמו ויקטוריאני; ובעל חוש ההומור השחור, כמעט מצמרר. האם הם יכולים לעבוד יחד? או, אולי, הם כמו קצוות…

עמוס רוג'ר – שתיקה אוצר: אריה ברקוביץ Silence – Amos Roger

תערוכה של עמוס רוג'ר עוסקת במחאה חברתית ופוליטית דרך דימויים של דגים ודקלים כמטפורה ייצוגית . בעבודותיו הוא פועל מתוך מנגנון של שאלות על המציאות בה אנו חיים. הוא בחר בשתיקת הדגים כנושא לתערוכה וכמאחה למציאות ההשתקה הפוליטית הסובבת אותנו.

ירוק סלדון – אלחנדה אוקרט, לילך בר עמי, ענת מיכאליס – לוי Kimiko yusida Lu Yang אוצרת ניצה פרי Celadon Green

הבודהיסטים מאמינים ש"העולם הזה" הוא למעשה אוסף תופעות חולפות ומשתנות, שבעייתו העיקרית של האדם וסבלו הרב, נובעים מכך שהוא מנסה לייצר נקודות קביעות בתוך הזרימה וההשתנות המתמדת. עקרון החלופיות, או אי הקביעות, שעומד ביסודה של תפיסה זו, בא לידי ביטוי במפגש בין שלוש אמניות שהמכנה המשותף בניהן הוא סביבה תודעתית וראייה אסתטית לתרבויות סין ויפן.…

רות נעם- בעין הסערה אוצר: אריה ברקוביץ Ruth Noam – No storm is sight

התכוונות, קשב וחיפוש מאכלסים את החלל התערוכה. התחושה הראשונה היא של שיבוש. האם ברכה קטנה שחורה, לצד אוזניים גדולות המונחות על הרצפה הם נוף מבשר רע? אוזניים גדולות עשויות בגווני עור שונים מונחות על הרצפה ונראות כבשר ממש. האוזניים רוטטות ספק בנשימה, ספק כפרפורי חיים אחרונים. בפינת הגלריה יורדת טיפת מים בקצב רפטטיבי מהפנט וגולשת…

ישראלה הרגיל – רורשאך כאן ועכשיו Israela Hargil – here and now

האם ניתן להשתמש ברעיונו של רורשאך להכפלת כתמי הדיו לאו דווקא בהקשר למבחן הפסיכולוגי? כן. אמנים אחדים עשו את זה בעבר והבולטים ביניהם היו סלוואדור דאלי ואנדי וורהול, והמדיום שלהם היה תמיד- ציור. כאן בתערוכה זו עבודות הרורשאך אינן על מצע של נייר אלא על פח, דיקט, זרדים מראות…. והמדיום אינו רק צבע אלא גם…

ורדה סולל – שמאי – מסע הורד ליווי אוצרותי: דרורית גור אריה

רוכבים שועטים אלי קרב, מגיחים מבין שכבות הציור ליצנים שכמו נשאבו היישר מהקומדיה דל'ארטה, צללית של זוג אוהבים אי-שם באופק, מדונה כחולה ומכונסת וגם פני האמנית מציצות, אולי מפעילות – דאוס אקס מכינה – את החיזיון המוזר שיצרה ורדה סולל-שמאי. תמונות רודפות תמונות, נעות מקצה הבד ועד קצהו כקליידוסקופ מהפנט. אפשר להתחיל ולהתבונן בבד מצידו…

אליזבט בניאל – דמדומים אוצרת – אירית לוין

"מיצירותיה של ליז ניבטת אל הצופה דמות של ילדה קטנה שסרט (קוקארדה) קשור בשערותיה. היצירה נוגעת בחווית הילדות כמו נמצאת מעבר מסך ומהווה מעיין שאינו חרב לעולם. הדיאלוג הרב צדדי, המתנהל בין האמנית הבוגרת לבין דיוקן הילדה, מבוטא באינטראקציה של ניגודים". מתוך: ליז בניאל,KOKARDA , גלריה תירוש, 1995 (יהודית ברוקנר, אורי בן אלון) התערוכה הנוכחית…