המציאות מתפרקת לפרגמנטים בעבודותיה של מאירה מייזלר. כמו בסרט "יצרים" (מיכלאנג'לו אנטוניוני 1966), כך גם מאירה בוחרת פרטים מתוך הצילומים שלה ומגדילה אותם. בניגוד למתרחש ב"יצרים", היא לא מגלה גופה בתהליך העבודה הזה, אלא חושפת עולם עשיר ומסתורי של נופים, חיות וצמחים, של צורות וטקסטורות. הכמיהה ליופי בולטת בצילומים של מאירה, והנופים שלה מזכירים ציורים…
"בעצם, הכול התחיל בשוטטות. כן, פשוט כך. בסמטאות השוק, ברחובות הדרומיים של תל אביב. אחר כך התחלתי לחפש אותם ברחבי הארץ. אני אוהבת להתבונן בכפות ידיים. כאלה שמספרות לי סיפורי חיים. ידיים עמלות, מחוספסות, חזקות, יציבות. כאלה שיודעות ימים ארוכים של עשייה. ידיים של אחרוני המוהיקנים שאינם מוותרים וממשיכים בעמל יומם, כפי שרגילים לעשות מזה…
במקום כמו מקדש בזערן פין מוצגת תערוכת זיכרון. מפגש ודיאלוג בין עולמות חומריים – אדמה שרופה, רקמת חרוזים, צבע, שאריות תרבות מלוקטות… בובות נשים בקיר דמויות איקונות מכוסות אריגים אתיופיים. פסלים וציורים טעונים כוחות מאגיים כמו לקראת פולחן נעלם…
מאיה סמירה מציגה מיצב וידאו רב ערוצי בו היא מתעדת נשים בשנות השלושים לחייהן, יושבות דומם אל מול המצלמה, ומנסות להתבונן בה ככל הניתן. הניצבות נטולות הסחות דעת, בסטודיו על רקע לבן, קלוז אפ, פורמט אנכי, כמבוקש בפורטרט ה"קלאסי". הן לבדן אל מול מבטה הסטטי של המצלמה, מנותקות מקצב החיים המסחרר, מתנגשות פרונטלית עם עצמן,…
"בנחלים בהרים היו פעם טרוטות-פלגים. היה אפשר לראות אותן עומדות בזרם הענברי והשוליים הלבנים של סנפיריהן מתקפללים רכות בזרימה. הן הדיפו ריח טחב ביד. לטושות ושריריות ופיתוליות. על גוויהן היו דגמים תולעיים שהיו מפות של העולם בהתהוותו. מפות ומבוכים. של דבר שלא ניתן להשיב לאחור. לא ניתן לעשות נכונה שוב. בגאיות העמוקים שהן חיו בהם…
הייתי צלם צעיר, אוטודידקט , קיבלתי עבודה מאתגרת – יצירת ארכיון לבית האמנים בירושלים , צילומי רפרודוקציות ופורטרטים של חברי אגודת האמנים , יוצרים ירושלמים ידועי שם, עילית האמנות הישראלית ,שחיו ויצרו בירושלים, לצד בצלאל. שנה וחצי סבבתי בין האמנים שפתחו את הסטודיו שלהם בפני, אני, הצלם הצעיר, ניצבתי מול אמן מוכר וקיבעתי דימויו אל…
עבודותיה של אסתר בכר בתערוכה "סובב הולך" בבית האמנים הן פרי יצירתה משלוש השנים האחרונות. בכר יוצרת בציור ובפיסול זה מספר עשורים, שבהם התנסתה במגוון חומרים ומצעים. ביצירתה היא עובדת בכמה ערוצים בו-זמנית בטכניקות ובתכנים שונים. בעשור האחרון חזרה לרישום ולציור של מודל ונוף תוך שהיא מנהלת יחסים דואליים עם החומר, יחסי קרבה וריחוק. בכר…
כחול, אדום, צהוב הם צבעי היסוד, אבני יסוד המגדירות סדר בסיסי, מצומצם, ממנו מורכב העולם האין סופי של הצבעים. שונית גל מתבוננת בעולם דרך ספקטרום מוגדר בן שלושה צבעים ממנו היא צופה בנוף, בגוף ובאובייקט במבט המסנן את המיעוט מתוך הריבוי. גל מציירת סצנות משפחתיות מתוך התבוננות בנוף ילדותה בקיבוץ שדות ים, תוך הגדרה אפריורית…
"…לא יעזור להם אם ישחילו לכאן את הראש ויגידו: 'בואי תעלי חזרה, ילדה!" אני רק אביט למעלה ואגיד: 'טוב, אז מי אני? קודם תגידו לי ואז, אם ימצא חן בעיני להיות האדם ההוא, אעלה. ואם לא, אשאר לי כאן למטה עד שאהפוך למישהי אחרת". (לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. תרגום: רנה ליטוין) *** עדי…
פרויקט רפלקסיבי על קשר אם ובת. אשה מתוך אשה. הפרויקט נעשה על שתי תקופות חיים מקבילות וטעונות בשינוי טרנספורמטיבי. אישה צעירה בקצה העשור השני, לפני יציאתה לדרך. אישה בוגרת בתחילת העשור השישי, טרם ההתכנסות. נאחזות ומשחררות, דומות ושונות, נפרדות וחוברות. האחת הולכת והאחת ניצבת והמרחב אחד. משתתפות- תמרה כרמיאלי צילום- שירה ברק אוצרות- אריה ברקוביץ׳
עברית
