שוש ישראלי – הברברים הנאורים אוצרת: ורה פלפול Shosh Israeli- Enlightened Barbarians

העבודות החדשות המוצגות בתערוכת היחיד של שוש ישראלי בבית האמנים, הן המשך נוקב ובוטה יותר לסידרת העבודות שהוצגו ב 2015 בגלריה "כורש 14" בירושלים, סידרה עליה עבדה ישראלי לפני כשנתיים בברלין עת שהתה בעיר תקופה ממושכת. בעבודותיה הקודמות קילפה ישראלי יריעות גדולות, של מודעות ופרסומות ברחבי ברלין עליהן דימויים וטקסטים בוטים בשפה הגרמנית. הפער הרגשי…

לידה שרת מסד – מגדלת חלודה אוצר: אריה ברקוביץ Lida Sharat Massad-

עבודותיה של לידה שרת מסד פועלות במדורג,כדי לעמוד על טיבן יש להתבונן בהן לאורך זמן, להתרכז ברבדים ולחוות תהליך שעוברות היצירות על מורכבותן וחומריותן. לידה שרת מסד עוסקת בחלודה וביחסי זמן חומר והמשמעות המושגית שלהם. במגוון עבודותיה האמנית פורשת מחשבה עמוקה של זיכרון, געגוע וחוויות ילדות, דרך רבדים אסוציאטיביים שהחומרים הדלים והשכיחים כמו חוטי ברזל…

בוקה גרינפלד – הצבה Bouca Grunfeld – U TURN

הצבה: בוקה גרינפלד בתערוכת היחיד של בוקה, TURN 2– U, האמנית מציבה מחדש את עבודותיה בחלל ובונה מרחב אוטונומי המבקש להתהלך ולהסתובב בו בשנית. במיצב ישנם אובייקטים המונחים בצורה אופקית ומאזכרים קונסטרוקציות של מבנים בעלי חוקיות והגיון משלהם, הם מקיימים דיאלוג עם המוצגים האחרים המוצבים כאנכים. ישנו דיאלוג מתמיד בשימוש של מרכיבי השפה האסתטית, ביחסי…

אירוע לזכרה של האמנית אילונה אהרון

אילונה אהרון/ שנה לזיכרה "הקולאז' הינו אמצעי לביטוי אינטימי. הוא כעין מוסיקה קאמרית להבדיל מהתזמור המלא. מוקדי התרבות מהם אני ניזונה יונקים למעשה משלושה מקורות עיקריים: התרבות הישראלית, המורשת האירופאית ואמנות הצילום ותחום תקשורת ההמונים האמריקאית. מקור חיי האמנותיים ב"להקת הבלט המלכותי של לונדון" משפיע עד היום על נטייתי החזקה לעסוק ולחקור את שפת הגוף.…

חוה פוליבודה – נשל הנחש אוצר: אריה ברקוביץ – Snake Skin- Chava Polivoda

דימויים סרוגים שנסרגו על ידי האמנית בחוטי מתכת צבעוניים וציורים על בד של עלים ופרחים יבשים שמדמים רקמות עתיקות . האובייקטים הסרוגים והמצוירים מאזכרים מלאכות יד עמלניות של נשים מתקופות שונות. המוטיבים מאזכרים דימויי רקמות על חפצי פולחן, יהודים נוצרים ומוסלמים.

עופרי מרום – סימני דרך אוצר: ניר הרמט Ofri Marom – path Signs

עופרי מרום מציירת בסטודיו תת קרקעי, כאשר מושאי הציור שלה מושתתים על הזיכרון, על "הרף עין", על המתועש והכבד אל מול הפורח, "היפה" והחי. היא מלקטת את הדימויים שלה מריחות ומפרחים שקטפה בעברה כילדה בקיבוץ, כאישה עירונית בהווה, ממבט חולף בדרכים, מאדריכלות ברוטליסטית אורבנית ומרוך של שדה ושל שמש. גוף העבודות המוצג בתערוכה מאזן בין…