ביום זה הולכים עננים בשמים

אתי יעקבי

אוצר: ורה פלפול

 

 

לעבודות של אתי יעקבי איכויות של ציור טבע פסטוראלי, ויש בהן מעין התרפקות נוסטאלגית לפינות חמד ירוקות, לצד פנורמות נוף מעורטלות שמים מעוננים. צוהר לרגע אינטימי שיכול להתרחש דווקא בלב טבע רחב ושבילים המתפתלים ומובילים את עין הצופה אל מעבה היצירה.  כל אלה יוצרים ומציגים יופי פואטי אל זמני.

יעקבי יוצאת לטבע ומציירת מתוך התבוננות ישירה בחיים ומתוך התעמקות בטבע שסביבה. זהו חיפוש מתמיד אחר נקודת המבט, אחר נושא הציור שמעורר בה עניין, דרמה ורגש.

המבט במציאות אינו פעילות מובנת מאליה, ובעידן המהיר מרובה הערוצים והמסכים, העין הורגלה לשזוף ומהר כל דימוי. הציור של יעקבי מהווה אלטרנטיבה מנוגדת, דרכה כאמן כחוקר – דרך זו , שפריה הוא ציור פיגורטיבי ונטורליסטי, מתבססת למעשה יכולת התבוננות אבסטרקטית ושכלתנית, תפיסת חלל עמוקה ואטמוספרית, הבדלים בין חום לקור, בין חושך לאור ובין חומר לחומר. "הפלא הוא שמתוך הראיה הציורית של כתמים אבסטרקטיים מאבדים האוביקטים את שמם והופכים באורח חד פעמי לציור", כותבת האמנית.

בין המאפיינים את ציוריה של יעקבי נופים פתוחים, בתים פזורים על רכסי הרים, ברושים, נחלים, שבילים. יעקבי מצליחה למצוא ולהנציח במכחול שלה ישראל שנדמה שאיננה עוד, נדרש רק לצאת אליה. להנות ממראותיה.

וכמו ברבים משירי של לאה גולדברג ששם התערוכה לקוח משורותיו של אחד היפים בהם, כך הופכת יעקבי את פליאתה האינסופית ממופעי הטבע היום יומי לרגע יחיד ומיוחד מאד בזמן.

אתי יעקבי
פתיחה: 13.02.2020 20:00   נעילה: 07.03.2020 14:00
שיח גלריה: