בלוק קנדה

טולי זיו

אוצר: אריה ברקוביץ

ילדות אבודה,צעצועים ומוות, עומדים במרכז התערוכה החדשה של טולי זיו, בבית האמנים בתל אביב.

התערוכה הנוכחית מהווה המשך למסע החיפוש הפנימי וחקר נושא השואה שמעסיק אותו בשנים האחרונות. אם בתערוכה הקודמת שהוצגה בבית האמנים בתל אביב עסק בנושא התנור שבנה אביו לשריפת גופתו של הצורר אדולף אייכמן, כעת כהמשך לתערוכתו בבית האמנים בראשון לציון,ההשראה לתערוכה באה מצד אימו של האמן שהייתה במחנה הריכוז אושוויץ ועבדה שם ב"בלוק קנדה"  בלוק ידוע לשמצה שהיה מקום לאיסוף ומיון ציוד של יהודים שהגיעו בטרנספורטים .תפקידה של אימו , סוניה זקליקובסקי לבית נוימן  , היה מיון החפצים ובחירת הטובים שבהם למשלוח עבור ילדי הנאצים.

השם קנדה ניתן לבלוק המיון כמושא לחלומות על מדינה עשירה ורחוקה כפי שהחפצים שנאספו שם היו בעלי ערך : תכשיטים בגדים צעצועים ועוד. היה חזון אוטופי רחוק כמו קנדה, לעובדי הבלוק קראו קומנדו קנדה.

בין צעצועי הילדים רבים בהם גם סוסי עץ,דובים ובובות אותם החליט טולי זיו להנציח ולהפוך למטאפורה אמנותית לזכר הילדים והילדות שנגדעה שם ובעצם איבדו את ילדותם ואת חייהם.

טולי זיו שמע את מה שעבר על אימו שהיתה על ערש דווי וזה דחף לפרץ יצירתי חדש ומרתק.

הציורים החדשים של טולי זיו מצוירים על נייר בטכניקה אופיינית לו, פנדה דחוסה ואקספרסיבית שיוצרת שכבות על שכבות ומחזקות את האמירה המיסטית מסתורית ואת יצירת האווירה הלחוצה. העבודות מונחות בחלל הגלריה על מבנים דמויי עריסה ילדותית או מגלשי סוס עץ שבתנועה קלה מתנדנדים. תנועת הנדנדה הסיזיפית שלא מובילה לשום מקום כמו רוצה להזכיר לנו כי את הנגזר לא ניתן לשנות.  את הילדות האבודה של הילדים הנספים לא ניתן להחזיר.תנועת הנדנדה היא גם אלגוריה לזמן שעמד מלכת התנועה וההתקדמות לכאורה מתבררות כעמידה במקום כמו זיכרון תמידי שלא יעלם.העריסות של טולי זיו הן ללא ילד אלא עם ציור זיכרון של בובה, שלדי בובות שחושפות את הקרביים ומבקשות מהצופה לחדור פנימה לחוש את מה שעבר עליהן כעדים אילמים.כל הציורים בגודל שווה מצוירים לאורך הנייר ברצון ליצור סדר בתוך המציאות הכאוטית.

אריה ברקוביץ ,אוצר התערוכה

 

טולי זיו
פתיחה: 20.01.2022 19:00   נעילה: 12.02.2022 14:00
שיח גלריה: