העולם על פי ולרי

ולרי בוקובסקי

אוצר: רעות פרסטר, רויטל פרץ בן -אשר

 

שש עשרה שנים, שישים תערוכות, אלפי רישומים, מאות ציורים ועשרות שירים הצטברו באמתחתו של ולרי ביקובסקי, השומר המיתולוגי של היכל התהילה הנחשק של האמנות הישראלית העכשווית: ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת-זמננו של מוזיאון תל אביב לאמנות. בתום כמעט שני עשורים הופסקה העסקתו של ביקובסקי והוא נסוג אל הצללים. ספון בדירת חדר בפאתי העיר אשקלון המשיך ליצור.

ב-2017 אצרתי בביתן את התערוכה "סביבות עבודה", שבה השתתפה רעות פרסטר כאמנית. מאז עזיבתו של ולרי אנו פוקדות אותו בביתו, שם נולד הצורך בתערוכה, שתחשוף פיסת היסטוריה ותספר את קורות השומר "השקוף", שישב בטבורה של הסצנה האמנותית, ובה בשעה נותר מנותק ממנה מרחק שנות אור. חוויית אי השייכות והזרות של עולה מחבר העמים מתחדדת בעבודת הווידיאו גולֵה של פרסטר, המוצגת אף היא בתערוכה.

ביקובסקי החל לצייר בשנת 2004, לאחר ש"קיבל מכה בראש". דלפק השמירה בביתן עבר המרה והפך לסטודיו יצרני ופורה. קטלוגים, כרזות והזמנות לתערוכות קודמות שימשו לו מצעי נייר ליצירותיו; אמנים, אוצרים, מעצבים, בנאים, מבקרים ועובדי מוזיאון היו לו לחומרי גלם. ציורים ושירים שכתב הוקדשו וניתנו במתנה למושאי הציורים. הגירויים והאפשרויות האינסופיות שרחשו סביבו, סיפקו לו השראה נטולת מסננים, היררכיות, מעמד, מִגדר, דת או לאום. מעשה היצירה זרם כמו מעצמו, שכן הוא חש, שאינו כבול במגבלות זמן, תקציב ומקום.

הסגנון ה"אאוטסיידרי" של ביקובסקי נאמן לז'אנר הציור הנאיבי והשטוח. מרבית הציורים כוללים דיוקנאות מן המרחב המשפחתי, האמנותי וממוחו הקודח. הדחיסות, הטוטאליות והשכפול, המאפיינים כל עבודה ועבודה בנפרד, באים לידי ביטוי בהצבת התערוכה ובאיכותה המצטברת. התלייה הצפופה חונקת ומעלה על הדעת ציורי קיר אשלייתיים בכנסיות, אך המפתח לפענוח הקתדרלה הזו שמור בבטחה בנבכי תודעתו של ביקובסקי. בהיכל האמונה והאמנות על פי ולרי הוא ורק הוא אדון בממלכתו שלו.

 

רויטל בן-אשר פרץ

פתיחה: 04.07.2019 20:00   נעילה: 27.07.2019 14:00
שיח גלריה: