ואני רק רציתי לפסוע

מלכה ענבל

אוצר: גלית סמל

סדרת העבודות של מלכה ענבל משדרת עוצמה ורגישות. עבודותיה מוקפדות וקסומות, אך אוצרות בחובן משקעים ומכאובים. התערוכה מורכבת מסדרת תצלומים בעלי רצף התפתחותי, ובהם נראים פחים חלודים שעליהם האמנית הקרינה אלומות של אור דרך חרכי נייר. השפה הצילומית מורכבת ממערכת של דימויים מצולמים המתעדים את זוויות הטלת האור שעברו עיבוד מחשב – מהלך שהוסיף רבדים נוספים של שקיפויות, עיוותי גודל, טשטושים והדגשת כהויות.
את הסדרה יצרה ענבל בעקבות קושי אישי, המיוצג כאן באפקט החלודה – מוטיב ששב ומופיע באופן עקבי בכל העבודות כמרכיב מהותי. האמנית משתמשת בחלודה כמטפורה למציאות של ארעיות והתכלות של חומר, בהקבלה למאפייני הארעיוּת והשחיקה של הגוף. ענבל כותבת את הדימויים שלה באמצעות כתמי החלודה, המפוזרים כביכול באופן מאולתר בחלל ויוצרים אשליה של תנועה מתמשכת, איטית ומהפנטת. כתמים אלו יוצרים מרקמים שונים – של חומריוּת, צורות וצבעים – הנבדלים זה מזה בניואנסים עדינים.
כתמי החלודה מייצגים מצבים של סבל וכאבים, שמופיעים בהדרגה ובמקצבים שונים. ההופעה וההיעלמות של הכתמים, מצבי הנראוּת והטשטוש, הצורות והגוונים המשתנים – כל אלו הם ביטויים צורניים לעוצמות ולמאפיינים המשתנים של אותם מכאובים. ענבל מוליכה את הצופה לתוך עולם שבו קיים מתח בין הרובד הקונקרטי, הממשי והנראה לבין הרובד בעל המשמעות הנסתרת והמטפיזית – עולם שמכיל רגעים אל־זמניים קסומים בתוך מופע ההתרחשות השמימי כביכול. התצלומים נמצאים באזור הדמדומים, נעים בין הגלוי לנסתר, בין הנוכח לנעלם, בין הריק למלא, בין הצורני למופשט, בין הפיזי המודגש לשברירי, בין הכאב להיעדרו.
המשטחים המחלידים מייצגים גם התמודדות ושליטה במצב, תוך הדיפה עקבית של המצב הרגשי והפיזי הקשה, כביטוי של כוחות נפש עזים. ואולם, הסוף המיוחל אינו מגיע בקלות. העבודות מייצגות תהליך של השלמה עם חוסר היכולת לשנות את המצב הקיים ונכונות ללמוד ולחיות איתו. עם זאת, אפשר לזהות את קיומה של התקווה, כהבטחה ליום המחר.

מלכה ענבל
פתיחה: 16.04.2021 10:00   נעילה: 15.05.2021 14:00
שיח גלריה: