כאשר אני מתבונן ברקדנית הבלגית Sophie Melis בעת שהיא מחוללת, נראה שאינני יכול להחליט היכן מתחילה דמותה והיכן היא מסתיימת; היא פשוט ממלאת תוך מעוף קסום את הרחבה, במובן שהוא הרבה מעבר לפיזי והגשמי. בתנועתה, מצליחה Sophie להביע קשת מצבים שונים של אישה שהם אנושיים, מרגשים ואוניברסליים.
זה שנים שאני חוקר את גבולות הגוף מן ההיבט האמנותי, הפיזי, המטאפיזי והרוחני.
בתערוכה המוצגת לפניכם, אני מנסה להעביר את החוויה האישית שלי כמתבונן ב- Sophie רוקדת.
התערוכה מורכבת ממבחר עבודות שרובן נוצרו בשנים 2012-2013 ומקצתן (ציור שמן ופסל), מהשנה האחרונה. היצירות הן מתוך סדרה שבראשיתה התכוונה להציג תנועה של מיצב וריקוד באמצעות רישום בצבע מים על נייר ובהמשכה הלכה והתרכזה ב – SOPHIE MEILS.
קיר אמן של גד אפוטקר בבית האמנים בת"א
מן הסדרה: "ציור מתוך חולשה"

אחיזת המכחול רפה, היד כבדה, חלשה,
הראיה מטושטשת, כתם, אור,
במקומו של הרצון, מופיעה התמסרות,
המבט נישא אל מעבר, בינות העלים,
אל פיסות השמים,
תקווה חדשה, יום חדש.

במהלך השנה האחרונה, אני יוצא פעמיים בשבוע בשעות הבוקר המוקדמות לגן העלייה השניה בגבעתיים, שם אני אוהב לשבת, להתבונן בעצים ולראות את עלייתו של השחר. מתוך כך, גם למדתי שהעץ הוא גוף חי שיש בו תנועה, לגזעו, לענפיו ולעליו יש חיים משלהם ואני נהנה לשבת ו"לדבר" איתם כך ולהביט באור השמיים החודר דרכם. בתערוכה מוצג מקבץ רישומים בדיו על נייר, מתוך סדרת עבודות זו הנקראת: "ציור מתוך חולשה".

Leave Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

clear formSubmit