מאיה סמירה מציגה מיצב וידאו רב ערוצי בו היא מתעדת נשים בשנות השלושים לחייהן, יושבות דומם אל מול המצלמה, ומנסות להתבונן בה ככל הניתן. הניצבות נטולות הסחות דעת, בסטודיו על רקע לבן, קלוז אפ, פורמט אנכי, כמבוקש בפורטרט ה"קלאסי". הן לבדן אל מול מבטה הסטטי של המצלמה, מנותקות מקצב החיים המסחרר, מתנגשות פרונטלית עם עצמן, חלקן מתוך מקום של חיפוש, וחלקן מתוך השלמה.
התערוכה מטפלת במאבקים שנותרו לאישה אל מול הנורמות והקונבנציות המוכתבות ע"י היסטוריוגרפיה מערבית גברית במהותה. יחסי הכח המתקיימים במפגש שבין המתבונן אל מול הניצבת הינם בעלי מעמד אונטולוגי חברתי. הביסוס התמטי בתערוכה מושתת על הגותו של ג'ון ברגר המפריד בין קיימות חברתית נשית לגברית. האחרונה הינה אקסטרנית או חומרית, ותלויה בהבטחתו של הגבר לכח ועוצמה אותם הוא מפעיל על אחרים. הנשית, אינטרנית בתפיסתה, מגדירה את עצמה ביחס לנורמות ולקונבנציות המוסריות החלות עליה. היא מתבוננת תמידית בעצמה ובוחנת את דמותה ביחס למרחב החברתי אותו הגדיר הגבר.
שאלות רבות עולות מתוך ניסוי חברתי זה, אודות נורמות וקונבנציות מוסריות עמם מתמודדות המצולמות. האם אלטרנטיבות היסטוריוגרפיות יכלו לשנות את מעמדן של הניצבות אל מול המצלמה? האם מעמדה החברתי של האישה העכשווית עדיין מרגיש מאוים באותו מפגש תפיסתי בין המתבונן למושאו? האם שחרור האישה הצליח להסיר מעליו את הקונבנציה המאשימה באצבע את האישה כחוה (ביחס לאדם) ?
———————–
מאיה סמירה, אמנית רב תחומית, עוסקת בעיקר במדיום הדיגיטלי, חיה ויוצרת בין ישראל וסן פרנסיסקו, שם סיימה את המאסטר במכון לאמנות, לאחר הצטיינות בלימודי הצילום – BFA במנשר. תערוכתה זו הינה לכבוד מימוש פרס אאוטסט לאמן הווידאו בו זכתה בחממת הווידאו של צבע טרי 2016.

לינק לפריוויו

Leave Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

clear formSubmit