"בנחלים בהרים היו פעם טרוטות-פלגים. היה אפשר לראות אותן עומדות בזרם הענברי והשוליים הלבנים של
סנפיריהן מתקפללים רכות בזרימה. הן הדיפו ריח טחב ביד. לטושות ושריריות ופיתוליות. על גוויהן היו דגמים
תולעיים שהיו מפות של העולם בהתהוותו. מפות ומבוכים. של דבר שלא ניתן להשיב לאחור. לא ניתן לעשות
נכונה שוב. בגאיות העמוקים שהן חיו בהם כל הדברים ישנים מן האדם, והם המו מסתורין".
קורמאק מקארתי – הדרך

הציור בעל האיכויות הרישומיות של סיון כהן, ממשיך להתפתח בשני מישורים מגבילים, המשלימים זה את זה. כהן יוצרת מבוכים חידתיים וחזותיים, בהם שוכנים דימויי בעלי חיים, סמלים פרימיטיביים ואזכורי טקסיים פאגאניים לצד מתווי נוף וטבע, צורות אורגניות המשולבים וארוגים אל תוך מהות מיסטית ומאגית חמקמקה.
המהלך הציורי של כהן נראה כאילו נעשה בחופזה, באינטנסיביות ודחיפות נוראה. כמו מבקש ללכוד את הרגע, את הרגש, מבקש לחבר באחת את הזיקה שבין פנים הנפש לבין היקום, אותה ישות אינסופית מקבילה וחובקת כל. כהן עובדת בעיקר בציור עם צבעי אקריליק בפלטת צבע הנעה בין הזהוב, אוקר ללבן וכחול על מצע נייר שחור, שחור שמוסיף דרמטיות ומסתורין לעבודות, המבהיקות מתוך החושך. הקלילות של החומר עומדת במרכזו של משהו כמעט אלכימי ביכולת שלו לבטא רגש, מכות המכחול כקונטרסט למצע החלק השחור, מאפשרות להמיר בנו, הצופים חיבור לאמיתות לא מדובררות.
הסדרה 'שירת העשבים', בה נראה סבך מוזהב על רקע שחור, המעלה על הדעת רישומי נוף וירטואוזיים של פרנק אאורבך, מתארת נוף סבך זהוב, מכות המכחול סוערות, מעגליות, צפופות ובעלות תנופה…ובפינה העליונה של הגיליון השחור מרחפת לה תמיד הלבנה במילואה.
סדרה חדשה נוספת היא רישומים קטנים של יצורים בדיוניים בלבן וכחול, המעלים על הדעת יצורי בית גידול ימיים, מקרוסקופיים שהוגדלו אלפי מונים, האורנומנטיקה שלהם והעדינות הקווים המתארים אותם מעלים על הדעת את רישומיו של החוקר Ernst Haeckel שבספר שפרסם בשנת תיאר איורים מפורטים וצבעוניים של בעלי חיים ויצורי ים "צורות אמנות של הטבע".
התערובת של ייצוג צמחים דמיוניים אשר מתוזמרים ברישום בכחול ולבן עדינים נותרים מסתוריים, יש בהם קסם של תכשיט יקר ערך ויחד עם זאת עומק ומורכבות שיכולות לשאת את המתבונן בהם למסע רוחני ומנטאלי. הצבתם בחלל יוצרת אובליסק המתנוסס לגובה, כמו מחבר בין שמים לארץ, מזמין למסע אל חקר התובנות והגילוי של מטרקיס קלידוסקופי של העולמות, של משמעויות ותפיסות, אותן חוקרת כהן.
כהן יוצרת מתוך מתח בין מה שנראה לעין לבין הנסתר והתוצאה היא אובייקט כמעט דתי בסמליותו.

Leave Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

clear formSubmit