בשנת 1984, יום ראשון 18 במרץ, נערכה ברחוב שיינקין, תל-אביב, התכנסות רבת משתתפים לכבוד חג הפורים. מטרת ההתכנסות הייתה לחגוג את פורים במתכונת של עדלאידע. רחוב שיינקין קושט בגזירי נייר צבעוני, התנועה הוסטה לרחוב צדדי, הובאו משום-מקום במה, מיקרופונים, מגברים ורמקולים. ברחבי העיר התגלגלה שמועה מפה לאוזן כי הנה הולך להיות 'שמח' בשיינקין… ההיענות הייתה למעלה מהמצופה – את הרחוב הציפו אלפי בני אדם שבאו לחגוג, לשמוח, לראות ולהיראות. למרבה ההפתעה בודדים טרחו להתחפש; זה היה פורים ללא תחפושות, ללא מסכות וללא ההיפוך השטותי האופייני כל כך לקרנבל.

עופר גודארד מציג בתערוכת הצילום שלו מיגוון רחב של מנעדי רגש. בעיקר הוא שם לב למבט ולאופן בו הדמויות מביטות אחת על האחרת ומשתקפת בהן.הצילום מביא אל קידמת הבמה חוויות שנילכדו; מקריות שקובעה לכדי אמירה על הזמן והמקום של שנות ה-80 בתל-אביב.

Leave Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

clear formSubmit