בפינה בסלון אותה הקצתה ענת כמרחב עבודה, יושבת היא בעיקר בלילות ומציירת. אט אט מרחב העבודה פולש לשאר הסלון ולפינות נוספות בבית, ועשרות עבודות בפורמטים קטנים ובינוניים על גבי קנבס ועץ ממלאות אותו.
המרחב, גודלו, אופיו של הבית על דייריו (שני ילדים, בן זוג וחתול) הוא חלק מנשואי ציוריה של ענת. חתולת הבית השחורה מצוירת שוב ושוב, על רקע פינות שונות בבית. ענת, מנסה לתאר את 'שחוריותה' של החתולה – אותו השחור המרתיע אנשים בגלל אמונות תפלות, ואת ה"פנתריות" שבה; בכתמי צבע שחור ומשיכות מכחול מינימליסטיים.
חיות לילה כמו תנשמות ועופות דורסים אחרים מתחבאים, נוכחים אף הם בין ענפי עצים עירומים. בתערוכה מיצב "יער" – עצים המצוירים וחרוטים בעזרת מפלסות על גבי לוחות וחתיכות עץ אותם מוצאת ענת בסביבות מקום מגוריה. העצים המחטניים הנמצאים באיזור הכרמל – מועברים לציור כשהם חפים מעלווה ומרובי 'זרועות' מתפתלות ומתפצלות. הציפורים היו או לא היו במרחב הממשי, משרתות את סוג אווירת הלילה, אותה מייצרת ומציירת ענת בסטודיו – בית שלה – ואותה מנסות אנו להעביר גם לחלל הגלריה. עולם הדמיון, חובר למציאות תוך שהאמנית מקפידה או נמשכת לתיאורים מונוכרומאטיים, לאפילה יותר מאור, וצמצום פרטני. בין מציאות לדמיון עוברת היא בין ציור מופשט לדימוי קונקרטי.
ענת מעידה על עצמה כי כבר מילדות הייתה עסוקה בלחפש, ולפעמים גם למצוא, פינות מסקרנות תוך כדי שיטוטים ליליים, פינות מעניינות בצורתן, פינות לא פתורות, אולי כאלה שמהוות תפאורה לקונפליקטים פנימיים.
"זכור לי כילדה שתהיתי מה צבע הברזל בתוך הלילה השחור, אותו מוט ברזל חום בשער צדדי בדרך לבית הספר היסודי"

Leave Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

clear formSubmit