הקו הירוק

מוסי ערמון , דן חיימוביץ

אוצר: גלעד אופיר

הצלמים מוסי ערמון ודן חיימוביץ חברו יחד לפרויקט צילום משותף ותיעדו את מסעם לאורך תוואי הקו הירוק .
ב- 16 ביוני תפתח בבית האמנים בתל אביב תערוכה מקיפה של הפרויקט ולצידה יושק גם ספר צילומים.

המניע לפרויקט היה לראות מה נותר מהקו שמסמן את המחלוקת בין המצדדים בהסכם עם הפלסטינים לפי קווי 1967 ובין אלה המתנגדים לו, ולתאר את תמונת המצב העכשווי, 55 שנים אחרי המלחמה ששינתה את המצב הגיאופוליטי באזור.

״בחרנו לנסוע לכל אורכו של הקו הירוק ולתעד שרידים מן הגבול הישן, אבני גבול, שרידי גדרות, דרך הפטרולים וגדר ההפרדה, שינויים סביבתיים בעלי אופי אזרחי כמו: ייעור, מסחר וחקלאות וכן שינויים אורבניים. הפרויקט המשותף מכיל את נקודות המבט הנבדלות שלנו, וצירופן יחד מרחיב את המבט על רצועת הארץ הזאת", מספרים חיימוביץ וערמון. "עם התקדמות הפרויקט התחלנו לתעד גם אנשים שפגשנו בשטח. הכוונה היתה לבחון באמצעות הצילום את השינוי התודעתי שהתחולל ביחס לקו הירוק ואת העמדות הנגזרות ממנו״.

תצלומיהם של חיימוביץ וערמון פותחים לפנינו נוף אורגני, תוואי עמוס במסמנים שונים המעידים על פעילות אנושית, שרידים למיניהם, אנדרטאות בשולי הדרך ועקבות שהותיר הזמן בדרכים הסלולות ובדרכי העפר לצד בתים, מבני תעשיה וסביבות עבודה. חלק ייחודי בעבודתם מוקדש לבני־אדם: אנשים מכאן ומשם שגרים או עובדים בסמוך לקו, חיילות וחיילים המשרתים לאורכו ומבקרים אלמונים. האזור כולו נתון בתהליך סמוי של שינוי שהצילום מתעכב עליו ומאפשר לצופה לראות את תוצאותיו. המיפוי החזותי שהצילום מזוהה איתו לא נועד ליצור גוף שלם ואחדותי, אלא ,לבחון, לפרק ולהרכיב מחדש את החוויה, הזיכרון והמידע שעולים מרצף המפגשים, מתוך מקטעים, מתוך פרטים ומראי מקום, כמו נוף בלי גבולות.

חיימוביץ וערמון עובדים אמנם יחד אבל יצרו איש איש בדרכו גופי עבודה נפרדים. ההבדל ביניהם ניכר כבר במבט ראשון: חיימוביץ מצלם בצבע, ערמון בשחור-לבן.

מוסי ערמון
מבטו של מוסי ערמון מתאר את פני־השטח כפניה של מפה עליה הוא משליך מטריצה; מפה המשורטטת על ידי קווים ודרכי עפר, חורשות, עצי ברוש וגדרות ישנות, סלעים מסותתים, סימני עבודה, אבני דרך, מבנים, מכוניות ישנות ופסי רכבת, דרכים ובני־אדם. מבטו הישיר, הרואה כל והרציונלי מפגיש אותנו עם הווה ועבר כרוכים זה בזה ללא התרה. תצלומיו המונוכרומטיים חודרים מתחת לסף התודעה ומושכים את המבט אל עבר ה׳אל־ביתי׳ וה'־מאוים', המתעוררים במקומות בעלי שם אך חסרי זהות.
בין היופי המונוכרומטי להעדר הזהות עולה דילמת המקום המטרידה שהיתה לנכות הנפש של הוויית חיינו הפוליטיים.

דן חיימוביץ
דן חיימוביץ משלב בתצלומיו נופים, בני־אדם וחפצים משמעותיים, מתעכב על דברים שמושכים את תשומת־ליבו כמעין ׳פרט מתוך׳, וכך מדגיש את ייחודיותם ואת משקלם בתמונה. לעיתים אובייקט כלשהו מושך את תשומת־ליבו, ולעיתים אלה הם החושניות של הצבע או מרקמו של החומר באור. כך או כך, נדמה ששום אובייקט אינו חשוב בעיניו ממשנהו וכל פרט מנכיח את משמעותו. יותר משהם מתעדים את המקום, תצלומיו של חיימוביץ מקרבים את המתבונן אל נוכחותם הפיזית של הדברים ומוליכים אליו את התחושה שמתעוררת במפגש עם מקומות, עם חפצים ועם בני־אדם.
הצילום בעיני חיימוביץ אינו רק כתיבת הזמן אלא כתיבת הזמן האישי, האוטוביוגרפי, עדות לסובייקטיביות של עצמו. מבטו אינו דומה לזה שמביט מחלונו החוצה אלא למבט שמחולל מפגש, התבוננות הדדית, אפילו דיאלוג.

מוסי ערמון , דן חיימוביץ
פתיחה: 16.06.2022 19:00   נעילה: 09.07.2022 14:00
שיח גלריה: